עדי הרפז - יחסים, הורות ומשפחה

סליחות

סליחות
יום הכיפורים יחול הערב. במהלך כל השבוע שאלתי את כל המתאמנים שלי למה בכלל צריך לבקש סליחה? 
רובם ענו: כי כולנו כאנשים עושים טעויות וצריך לסלוח אחד לשני, זה ברור! (ברור)
 
אז שאלתי :במה סליחה תורמת לנו?
רובם ענו: כי זה מנקה ומשחרר, ועושה טוב להפוך דף וזה עוזר להמשיך הלאה. 
 
אז שאלתי שוב: איך ההרגשה אחרי זה?
 
מעולה. ענו לי.
 
ואז שאלתי: תגיד/י, על מה את/ה סולח/ת לעצמך?
 
פתאום נהיה שקט.
שאלתי שוב.
אז חלק ענו "לא סולח/ת", "קשה לי לסלוח לעצמי" ...חלק ענו: "סולח/ת על הטעויות, על זה שאני רק בן אדם" 
 
נכון, אנחנו רק בני אדם, וטעויות הם "בילד אין בסיסטם" שלנו, לפעמים טעינו טעויות קטנות, לפעמים טעויות גדולות, לפעמים טעויות ממש ענקיות אבל אם אנחנו לא נדע להסתכל ישר לעצמנו פנימה, להכיר בכך שאנחנו לא כל יכולים, שאנחנו טועים ושעוד נטעה (כי זה קורה רק כשעושים) לא נוכל להתקדם הלאה באמת, להתפתח ולצמוח.
 
בשנה האחרונה אני חושבת שהאימון הכי גדול שלי ביני לביני הוא לסלוח לעצמי על טעויות שעשיתי בדרך, להכיר בכך שאני לא יכולה לא לטעות אבל אני כן יכולה ללמוד מכל טעות ולהתקדם ממנה הלאה, חכמה יותר, טובה יותר, רגישה יותר, עושה יותר. 
זה לא שאני לא אטעה שוב...בטח שאני אטעה, אני רק מקפידה להתאמן לא לטעות את אותן טעויות אלא מברכת על הטעויות החדשות שיבואו בדרך. וסליחה היא לא רק ביום כיפור (למרות שזו הזדמנות טובה לכתוב על זה) , סליחה היא לאורך כל השנה...
 
אז לאורך כל הדרך אני עושה, וטועה, וסולחת ומבקשת סליחה:
מעצמי (כי אם אין אני לי מי לי ) , מבעלי האהוב מכל , מהחברים שלי שהם נכס יקר מפז בחיי, מהמשפחה שלי שהם העוגן, מאמא שלי היקרה לי כל כך (אין כמו אמא!) , וכן... גם מהילדים שלי שמסתכלים עלי / עלינו ולומדים מאיתנו כל יום, הם רק בני 2.5 ו4.5 ואני יודעת יקרים שלי שאתם כל כך טובים וסולחים לי מראש...אבל בכל מקרה אני תמיד אומרת וגם היום שעל כל המקומות שטעיתי, אני מבקשת סליחה, אם לא הבנתי אתכם, אם טעיתי מולכם, מבטיחה תמיד לדבר איתכם, להראות לכם, לאהוב אתכם, לבקש מכם סליחה כשצריך (ולא רק ביום כיפור), ללמוד יחד איתכם מהטעות ולהיות לכם למודל.
 
כמה פעמים אנחנו "מכריחים" את הילדים שלנו לבקש "סליחה" מחבר ("תגיד סליחה" מכירים?). היום זה יום מצוין להראות להם שסליחה היא חלק מאיתנו בני אדם, סליחה ולעמנו ולסביבה שלנו, בין אם ידענו על טעות שעשינו ובין אם לא. 
 
לא יודעת מה איתכם, אני כבר מרגישה קלילה יותר...והחג עוד לא נכנס.. על מה אתם סולחים לעצמכם? הלכתם כבר אל הילדים שלכם לדבר על סליחה ולבקש אותה? 
 
חתימה טובה!