עדי הרפז - יחסים, הורות ומשפחה

אמא צריכה להיות בבית עם הילדים שלה! ואבא? אבא צריך לפרנס! וואלה??

ככה התחלנו עם התפיסות המוקדמות על הלוח, ופירקנו אותן אחת אחת

השבוע הגעתי למפגש נוסף בסדנת ההורות לחבורת הגברברים המסוקסת שמהווה את אחת מהקבוצות הכי הכי שלי.

מי מכם שזוכר כבר כתבתי עליהם פה...חבורת אבות גברים הכי סברסים: עוקצניים, קשיחים ומסוקסים מבחוץ אבל רכים רכים וסופר מתוקים מבפנים. הם באו ללמוד על ההורות שלהם ואני הכי אוהבת לפגוש אותם. לומדת מהם מלא.

אז תכננתי לדבר על דימוי עצמי של ילדים ובפועל מצאתי את עצמי בתוך זירה סוערת של דיון על *גברים VS נשים* שהוציא החוצה בלי פילטרים את כל מה שהם חושבים ומרגישים לגבי מה שהיה פעם בין גברים לנשים, בין אבות לאימהות של פעם לבין מה שיש היום. וכמה שגילינו שזה קשור לדימוי העצמי, לא רק של הילדים אלא של כל המשפחה.

הם שפכו הכל...
מה קשה להם, מה מטריד אותם, מה היה פעם (כל הדעות והתפיסות הכי מסורתיות שקיימות העלינו יחד על הלוח – ע"ע התמונה למעלה) , מה הם היו רוצים שיהיה, על מה הם חושבים שהם משלמים מחיר ועל מה נשים משלמות מחיר ומה נדרש בכלל מהמערכת הזוגית וההורית היום לעומת פעם.

הנה כמה מסקנות ותובנות חשובות לכל משפחה:

1. אנחנו כולנו תוצר מובהק של בית הגידול שבו גדלנו. חבל על הזמן להתכחש לזה.
בית הגידול שלנו הוא הבית שבו התחנכנו, ההורים שלנו שקולם עד היום ( נרצה או לא) מהדהד בתוכנו ואומר לנו מה "נכון" ומה "לא נכון" ואיך "צריך" לחיות את החיים, ובית הגידול הוא גם החברה, התרבות והקהילה ממנה שאבנו מודל, ערכים והשראה. אין נכון או לא נכון. יש מה שזה. ו"זה" זה עניין יחסי.

2. עם הבגרות, עם השנים, ובאופן כללי, עם החיים , אנחנו נדרשים ללמוד להתבונן בזכוכית מגדלת על בית הגידול היקר שלנו ולתהות על קנקנו, בעיקר לתהות על התרביות שהתפתחו בו. חלקן טובות לנו ...וחלקן...ממש לא.
כי כשאנחנו הופכים להורים, ומכיוון שאף אחד לא מלמד אותנו, הטייס האוטומטי של כולנו הוא "לעבוד עם מה שיש", עם מה שמוכר לנו, עם מה שהתרגלנו אליו... אנחנו לא מודעים לזה אבל כשאנחנו על כסא הנהג של הזוגיות וההורות הכי מתבקש זה לשים "דרייב" ולנסוע על אוטומט עם מה שאנחנו רגילים ומכירים.
אבל!
במפגש עם החיים בהווה, הנסיעה הזוגית והמשפחתית מתבררת ומתחייבת להיות נהיגה ב"הילוכים" ולא באוטומט.
כל מה שמוכר לנו מבית הגידול (האוטומט שחונכנו לחשוב ולחיות לפיו) לא בהכרח נכון לנו בחיינו הבוגרים ובשביל ההתפתחות שלנו, של הזוגיות שלנו ושל הילדים שלנו (חלק אולי כן...חלק לא) ואנחנו נדרשים לשלב כל פעם הילוך אחר, בחירה אחרת, שנכונה לקצב הנסיעה האישית שלנו.

 
3. איך עוברים לנהיגה "בהילוכים"? שמים לב לבחירות שלנו! בוחרים להתבונן על התפיסות והמחשבות הכי עמוקות ובסיסיות שלנו ולשאול את עצמנו את השאלה הכי חשובה שנשאל את עצמנו: "וואלה???" "באמת?"
 
והזמנתי את האבות המדהימים האלו לשאול את עצמם ולתהות: וואלה? באמת? אני באמת רוצה בת זוג שתתמסר כולה אלי ואל הילדים ותמחק את עצמה למולי? זה בכלל טוב לי? זה טוב למשפחה שלנו? אני באמת רוצה שרק העבודה שלי תגדיר אותי? אני באמת רוצה שכל תחושת השייכות שלי והדימוי העצמי שלי יישענו כולם רק על זרוע אחת (פרנסה)? ומה עם בן הזוג שאני? ומה לגבי האבא שאני? ומה יקרה אם יום אחד כבר לא אוכל לעבוד? או שאשתי תרוויח יותר? איך זה ישפיע עלי? על יכולת העמידות שלי מול החיים? מה יקרה לדימוי העצמי שלי אז? אני אעמוד בזה או שזה ימוטט אותי וגם את הזוגיות שלי? איזה בית אני רוצה לבנות? איזו זוגיות? ואיזה דוגמא אני רוצה לתת לילדים שלי שייבנו זוגיות בעולם עתידי בעוד 10 , 20, או 30 שנה...?
והאם התפיסות שיש לי שהיום הן הקול החיצוני הכי טוב שאני יכול לתת להם שישרת אותם בעוד דור קדימה?


כי העולם מתקדם, החיים משתנים וטוב שכך!! ראיתם פעם מים עומדים? זה מלא בקטריות!! 
החיים לא עומדים! הם משתנים מתקדמים ומתפתחים ואנחנו חייבים לשלב זרוע עם ההווה והעתיד שאנחנו רוצים ליצור ולא עם העבר בלבד.

4. כולנו הסכמנו שאין דרך אחת לחיות את החיים ושיחסים זוגיים ומשפחתיים הם אריג מורכב ועדין מאין כמוהו. אבל! צריך להתבונן באומץ על הרווחים והמחירים של כל בחירה ולדבר עליה. ולא משנה מה הבחירה, לעולם ותמיד תקשורת טובה תהיה התשתית והמעטפת הטובה לכל!

לא משנה איך אתם חיים, אם אתם בני אנוש, אתם הכי רוצים שיבינו אתכם! אתם רוצים להרגיש טוב ובעלי ערך במערכות היחסים המשפחתיות שלכם וכולכם רוצים לאהוב ולהרגיש אוהבים אתכם!
הדרך היחידה לעשות את זה טוב זה לטפח כל יום עוד ויותר את התקשורת הזוגית והמשפחתית שלכם. כי כשהיא טובה ומתפתחת אפשר להשיג הכל. כשאין אותה אין כלום.

5. ואחרון חביב: יש אבולוציה, והיא מתקדמת לאט מאד אבל מתקדמת. היום שבו גברים ומשפחות יוסיפו לעשות צעדים לכיוון שוויון ערך הוא היום שבו כולנו נרוויח. נשים התקדמו הרבה בחיים שמחוץ לתפיסה המסורתית שאישה מקומה רק בבית (הן משלמות מחיר על נשיאה בתפקיד המסורתי שלהן ובתפקיד המורחב שלהן היום יחד).

והגברים? מה איתם? בשביל שוויון ערך אמיתי גברים צריכים גם הם להרחיב את הזהות שלהם במרחב המשפחתי, הביתי, ממש כמו שנשים עשו. לא במקום מה שהיה, לצידו. הרחבה ולא החלפה! זה יעשה טוב לגברים ולנשים ולזוגיות שלהם כאחד.

המחשבות והתפיסות החדשות על מה תפקיד האישה ותפקיד הגבר מתעצבות כרגע...כל יום. אנחנו מעצבים אותן! במודעות שאנחנו מייצרים ובבחירות החדשות שכל תא משפחתי לוקח.

שינויים בתפיסה המגדרית לא קורים ברגע אבל תקשורת טובה ומחברת בין גברים לנשים תעזור לנו להתפתח בכיוון שבו יש שוויון ערך אמיתי בין אבות לאימהות ולא תחרות וקרבות הורדות ידיים.

אני מאמינה שבסופו של דבר אנחנו כולנו באותו צד והשונות שביננו חשובה לצמיחה של כל אחד לחוד, לגברים ונשים יחד ובעיקר לדור הבא שאנחנו מגדלים כאן.

זו עבודה קשה! אבל בוודאות העבודה הכי חשובה ומשתלמת שתעזור לכל תא משפחתי להתקדם לעתיד טוב יותר.


פעם יכולתי רק לחלום על קבוצה של אבות. היום זו כבר מציאות.

אז סיימנו את המפגש והם יצאו לעבוד. על עצמם.  לחשוב על הגבר שהם ובן הזוג והאבא שהם בוחרים להיות.

פעם יכולתי רק לחלום על קבוצות שיש בהם רק גברים. היום זו כבר יותר ויותר המציאות.
הם מגיעים עם התפיסות הישנות ומפרקים אותן אחת אחרי השנייה. וזה מרגש! ובעיקר חשוב לדור הבא שגדל כאן.

ואני? הרגשתי את השליחות פועמת לי חזק בלב והבנתי שוב למה אני קמה בבוקר לעשות את מה שאני עושה.


#זכות_לחבר_בין_הורים_לילדים
#זכות_ללמד_יחסים